אילוף גורים בבית: חמש הפקודות הראשונות ואיך מלמדים אותן בחיזוק חיובי

הגעתו של גור חדש הביתה היא רגע של שמחה גדולה, אבל גם תחילתה של עבודה חינוכית. גורים לומדים כל הזמן, בין אם מלמדים אותם ובין אם לא. אם לא נראה להם מה רצוי, הם ימציאו כללים משלהם, ולא תמיד כאלה שנאהב. החדשות הטובות הן שאילוף בסיסי איננו מסובך, ואפשר להתחיל בו כבר מהשבוע הראשון בבית, בכמה דקות ביום. במאמר הזה נציג את חמש הפקודות הראשונות שכדאי ללמד, ואת העקרונות של שיטת החיזוק החיובי שמאפשרת ללמד אותן ביעילות.

העיקרון: לתגמל את מה שרוצים לראות

שיטת החיזוק החיובי מבוססת על רעיון פשוט: התנהגות שמתוגמלת חוזרת על עצמה. כשהגור עושה משהו רצוי, הוא מקבל מיד משהו שהוא אוהב, כמו חטיף קטן, ליטוף או משחק. עם הזמן הוא לומד שההתנהגות הזו משתלמת, ומציע אותה שוב ושוב.

הגישה הזו מחליפה שיטות ישנות שהתבססו על עונש ותיקון פיזי. מאלפים רבים בישראל ובעולם עברו בשנים האחרונות לעבודה בחיזוק חיובי, משום שהיא בונה קשר של אמון בין הכלב לבעלים ומפחיתה פחד ולחץ. כלב שלומד מתוך הנאה משתף פעולה ברצון.

התזמון הוא קריטי. הפרס צריך להגיע בתוך שנייה או שתיים מההתנהגות, אחרת הגור לא יקשר בין השניים. מאלפים רבים משתמשים בקליקר או במילת סימון קצרה, כמו כן, כדי לסמן בדיוק את הרגע הנכון.

לפני שמתחילים: זמן, מקום ופרסים

גורים מתרכזים לזמן קצר מאוד. לכן עדיף לקיים כמה אימונים של שלוש עד חמש דקות במהלך היום, ולא אימון ארוך אחד. סיימו כל אימון בהצלחה, גם אם זה אומר לחזור לפקודה קלה שהגור כבר מכיר.

התחילו במקום שקט בבית, בלי הסחות דעת. רק אחרי שהגור מבצע פקודה בבית בצורה אמינה, עברו לחצר, אחר כך לרחוב שקט ולבסוף לגינת כלבים. כל שינוי סביבה הוא קושי חדש מבחינת הגור.

לגבי הפרסים, השתמשו בחטיפים קטנים מאוד, בגודל של עדשה, כדי שהגור לא יתמלא מהר. אפשר להשתמש גם בחלק מהאוכל היומי שלו, במיוחד אם האימונים רבים. התאימו את כמות האוכל בארוחות לכמות החטיפים, כדי לשמור על משקל תקין.

פקודה ראשונה: השם ותשומת לב

לפני כל פקודה אחרת, הגור צריך ללמוד להגיב לשם שלו ולהסתכל עליכם. זה הבסיס לכל השאר. אמרו את שמו בטון נעים, וברגע שהוא מסתכל עליכם, סמנו ותנו פרס. חזרו על כך עשרות פעמים לאורך כמה ימים, במצבים שונים.

הימנעו משימוש בשם בהקשר שלילי, כמו כשהגור עשה משהו אסור. אם השם יקושר לנזיפה, הגור ילמד להתעלם ממנו. השם צריך להיות תמיד סימן לכך שמשהו טוב עומד לקרות.

פקודה שנייה: שב

שב היא בדרך כלל הפקודה הקלה ביותר ללמידה. החזיקו חטיף ליד האף של הגור והזיזו אותו לאט למעלה ולאחור, מעל הראש. כשהראש עולה, הישבן יורד באופן טבעי. ברגע שהוא נוגע ברצפה, סמנו ותנו את החטיף.

אחרי כמה חזרות מוצלחות, הוסיפו את המילה שב רגע לפני התנועה. בהדרגה הקטינו את תנועת היד, עד שהגור מגיב למילה בלבד. שב היא פקודה שימושית מאוד בחיי היומיום: לפני ארוחה, לפני חציית כביש, לפני שפותחים את הדלת או כשמגיעים אורחים.

פקודה שלישית: בוא

הקריאה לבוא היא אולי הפקודה החשובה ביותר מבחינה בטיחותית. כלב שחוזר כשקוראים לו מוגן מפני כביש, מפני כלבים אחרים ומפני מצבים מסוכנים. התחילו בבית, ממרחק קצר. קראו לגור בשמו ובמילה בוא בקול שמח, התכופפו או זוזו אחורה כדי לעודד אותו להתקרב, וכשהוא מגיע, חגגו עם פרס שווה במיוחד.

כלל ברזל: לעולם אל תקראו לגור כדי לעשות משהו שהוא לא אוהב, כמו לסיים משחק בגינה, לתת תרופה או לנזוף בו. אם הקריאה תסתיים בדבר לא נעים, הוא ילמד לא לבוא. אם צריך לקחת אותו למקום לא נעים, פשוט גשו אליו.

פקודה רביעית: ארצה

מהישיבה, הורידו חטיף לאט מהאף של הגור אל הרצפה, בין כפות הרגליים הקדמיות, ואז משכו אותו מעט קדימה. רוב הגורים יישכבו כדי להמשיך לעקוב אחרי החטיף. ברגע שהמרפקים נוגעים ברצפה, סמנו ותגמלו.

פקודה זו מעט קשה יותר לחלק מהגורים, ודורשת סבלנות. אם הגור קם במקום לשכב, התחילו מחדש בלי לנזוף. ארצה היא בסיס מצוין ללימוד רגיעה, למשל כשיושבים בבית קפה או כשמגיעים אורחים.

פקודה חמישית: עזוב

גורים חוקרים את העולם באמצעות הפה, ובולעים לפעמים דברים מסוכנים. הפקודה עזוב מלמדת אותם לוותר על משהו מעניין. החזיקו חטיף בכף יד סגורה. הגור ירחרח, ילקק ואולי ינסה לנשוך. ברגע שהוא מתרחק אפילו לשנייה, סמנו ותנו לו חטיף אחר, מהיד השנייה.

בהדרגה הוסיפו את המילה עזוב, ועברו לחפצים על הרצפה. המטרה היא שהגור יבין שוויתור על משהו מוביל לפרס טוב יותר.

כמה טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן באימון:

• לחזור על הפקודה שוב ושוב כשהגור לא מגיב, במקום להקל את המשימה.
• לאמן כשהגור עייף, רעב מאוד או נרגש מדי.
• להשתמש במילים שונות לאותה פקודה בין בני המשפחה.
• לצפות לתוצאות מושלמות אחרי כמה ימים בלבד.

עקביות של כל בני הבית

האילוף מצליח רק כשכל בני הבית משתמשים באותן מילים ובאותם כללים. אם אמא אומרת ארצה ואבא אומר שכב, או אם הילדים נותנים לגור לעלות על הספה כשההורים אוסרים, הגור יתבלבל. כדאי לכתוב רשימה של הפקודות והכללים ולתלות אותה במקום גלוי.

מומלץ גם לשקול השתתפות בקבוצת אילוף גורים בהנחיית מאלף מוסמך. מעבר ללמידה, הקבוצה מאפשרת לגור להיפגש עם כלבים ואנשים אחרים בסביבה מבוקרת, וזה חשוב מאוד לחברות בגיל הצעיר.

לסיכום, אילוף בסיסי הוא השקעה קטנה שמניבה תמורה גדולה לאורך כל חיי הכלב. אימונים קצרים, פרסים קטנים, תזמון מדויק ועקביות של כל המשפחה יאפשרו לגור ללמוד את חמש הפקודות הראשונות בתוך כמה שבועות, וליצור בסיס לקשר טוב ובטוח לשנים רבות.