סבים וסבתות בימינו: איך מעניקים לנכדים אהבה ותמיכה בלי לדרוך על ההורים
תפקיד הסבים השתנה, אבל חשיבותו רק גדלה. מדריך לבניית קשר עמוק עם הנכדים תוך כבוד לכללים ולגבולות של ההורים.
בישראל, סבים וסבתות הם חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. הם אוספים מהגן, מבשלים לשבת, מארחים בחופשים ומצילים את המצב כשילד חולה וההורים חייבים להגיע לעבודה. מחקרים בתחום המשפחה מצביעים שוב ושוב על התרומה של קשר קרוב עם סבים לביטחון הרגשי של ילדים. אבל לצד השמחה, התפקיד הזה מביא איתו גם אתגרים: איך עוזרים בלי להתערב, איך מפנקים בלי לפגוע בכללים של ההורים, ואיך שומרים על קשר עם נכדים שגדלים בעולם כל כך שונה. המדריך הזה מבקש להציע כמה עקרונות לסבאות וסבתאות טובה.
התפקיד המיוחד של סבים
סבים וסבתות אינם הורים נוספים, והם לא אמורים להיות כאלה. הכוח שלהם נמצא דווקא בהבדל. ההורים אחראים על החינוך היומיומי, על הגבולות ועל ההחלטות הגדולות. הסבים יכולים להיות מבוגר אוהב שנמצא שם בלי הלחץ של השגרה, שיש לו זמן להקשיב, לספר סיפור ארוך או ללמד לאפות עוגה.
הקשר עם סבים נותן לילדים גם תחושת שורשים. דרך הסיפורים על המשפחה, על העלייה לארץ, על הילדות בשכונה אחרת ועל המסורת, הילדים מבינים מאיפה הם באים. הזיכרונות האלה מלווים אותם כל החיים.
הכללים של ההורים קודמים
העיקרון החשוב ביותר בסבאות מודרנית הוא כבוד לכללים של ההורים. גם אם אתם חושבים שקצת סוכר לא יזיק, שמותר לישון מאוחר בחופש או שהמסך לא כל כך נורא, ההחלטה שייכת להורים. ערעור על הכללים שלהם, במיוחד מול הילדים, עלול לפגוע ביחסים איתם ולבלבל את הנכדים.
זה לא אומר שאין מקום לגמישות. כדאי לשוחח עם ההורים מראש ולשאול מה מותר אצל סבא וסבתא. רוב ההורים ישמחו לאפשר קצת פינוק, כמו גלידה אחרי הגן או שעת שינה מעט מאוחרת יותר בשבת, כל עוד זה מתואם ולא נעשה מאחורי גבם.
ואם יש מחלוקת אמיתית על עניין חשוב, כמו בטיחות או בריאות, כדאי להעלות אותה בשיחה שקטה עם ההורים, בלי נוכחות הילדים, ובטון של שאלה ולא של ביקורת.
עזרה שמתאימה לשני הצדדים
סבים רבים עוזרים בטיפול בנכדים באופן קבוע, ולפעמים מדובר בכמה ימים בשבוע. העזרה הזו יקרת ערך, אבל היא עלולה גם להפוך לעומס. חשוב שהסבים יגידו בכנות כמה הם יכולים וכמה הם רוצים לתת, ושההורים יכבדו את זה.
כדאי להגדיר מסגרת ברורה:
- ימים ושעות קבועים לעזרה, כדי ששני הצדדים יוכלו לתכנן.
- מה כולל הטיפול, למשל איסוף, ארוחה ושיעורי בית.
- מה עושים כשסבא או סבתא חולים, עייפים או רוצים לנסוע.
- איך מתעדכנים על שינויים בשגרה של הילדים.
הסכמה כזו מונעת אי הבנות ומאפשרת לסבים ליהנות מהזמן עם הנכדים, ולא להרגיש שהם עובדים במשרה מלאה בלי שאלו אותם.
להתחבר לנכדים בכל גיל
עם פעוטות, הקשר נבנה דרך משחק, שירים, סיפורים וחיבוקים. ילדים בגיל בית הספר נהנים מפעילויות משותפות: בישול, גינון, טיולים בטבע, משחקי קלפים או ביקור במוזיאון. זה גם הגיל שבו אפשר להעביר להם כישורים, כמו נגרות, סריגה או דייג.
עם מתבגרים, האתגר גדול יותר. הם עסוקים בחברים ובעולם שלהם, ולפעמים נראה שאין להם זמן לסבא וסבתא. אבל דווקא בגיל הזה, מבוגר שמקשיב בלי לשפוט יכול להיות דמות משמעותית. מתבגרים לפעמים משתפים סבים בדברים שהם לא מספרים להורים. כדאי להתעניין בתחביבים שלהם, לבקש שילמדו אתכם משהו בטלפון, או להזמין אותם לארוחה בשניים.
קשר מרחוק
לא כל הסבים גרים קרוב לנכדים. משפחות רבות בישראל מפוזרות בין צפון לדרום, ולעתים גם בין ארצות. הטכנולוגיה מאפשרת היום לשמור על קשר גם מרחוק. שיחת וידאו קבועה, שבה קוראים סיפור לפני השינה או משחקים משחק פשוט, יכולה ליצור קרבה של ממש.
אפשר גם לשלוח מכתבים וגלויות, שילדים מתרגשים לקבל דווקא בגלל שהם נדירים. הקלטה של סבתא שרה שיר ערש או של סבא מספר על ילדותו הופכת למזכרת יקרה. וכשנפגשים, כדאי להקדיש זמן איכות אמיתי, בלי מסיחים.
לשמור על הקשר עם ההורים
הקשר עם הנכדים עובר תמיד דרך ההורים, ולכן חשוב לשמור על יחסים טובים איתם. להחמיא להם על ההורות, להציע עזרה בלי לכפות, ולהימנע מעצות שלא התבקשו. גם כשנראה לכם שאתם יודעים טוב יותר, זכרו שהם מגדלים ילדים בעולם אחר, עם אתגרים אחרים.
במשפחות שעברו גירושין או משברים, הקשר עם הנכדים עלול להיות מורכב. במצבים כאלה חשוב לשמור על ניטרליות, לא לדבר נגד אף אחד מההורים מול הילדים, ולשמש עבורם עוגן יציב. אם יש קושי לשמור על קשר, כדאי להתייעץ עם עובד סוציאלי או עם יועץ משפחתי.
לדאוג גם לעצמכם
כדי להיות סבים נוכחים ואנרגטיים, חשוב לשמור על הבריאות ועל איכות החיים. זה אומר לשמור על חיים חברתיים ותחביבים משלכם, לא לוותר על פעילות גופנית ועל בדיקות רפואיות, ולדעת לומר לא כשצריך. סבא וסבתא שמרגישים טוב עם עצמם הם המתנה הגדולה ביותר לנכדים.
העברת ערכים ומסורת
אחד התפקידים החשובים של סבים הוא העברת ערכים ומסורת משפחתית. זה לא נעשה בהרצאות, אלא בדוגמה אישית ובחוויות משותפות: הכנת מאכל משפחתי לחג, סיפור על הסבא רבא שעלה לארץ, ביקור במקום שבו גדלתם או דפדוף באלבום תמונות ישן. הילדים סופגים את הסיפורים האלה ובונים מהם חלק מהזהות שלהם.
כדאי לתעד את הסיפורים, למשל באלבום משותף עם הנכדים, בהקלטות קוליות או במחברת שבה כותבים יחד מתכונים משפחתיים. פרויקט כזה הופך לזמן איכות, ובמקביל משאיר מורשת שתעבור הלאה לדורות הבאים.
עם זאת, חשוב לזכור שגם כאן ההורים קובעים את הכיוון. אם יש הבדלים בהשקפת העולם, בדת או באורח החיים, כדאי לכבד את הבחירות של ההורים ולשתף את מה שחשוב לכם בדרך שאינה סותרת אותן.
לסיכום, סבאות וסבתאות היא אחד התפקידים המספקים בחיים. כשהיא מבוססת על כבוד להורים, על גבולות ברורים ועל זמן איכות אמיתי, היא מעניקה לנכדים אהבה, שורשים וביטחון, ולסבים משמעות ושמחה שאין להן תחליף.
