הפרדת פסולת בבית: המדריך המעשי למחזור נכון של אריזות, נייר, זכוכית ופסולת אורגנית

רוב הישראלים מכירים את הפחים הצבעוניים שפזורים ברחובות ובחדרי האשפה, אבל רבים עדיין מתלבטים מול השאלה הפשוטה לכאורה: לאן זורקים את זה? קופסת יוגורט, קרטון חלב, בקבוק יין, עיתון ישן ושאריות ארוחת ערב, לכל אחד מהם יש יעד אחר. הפרדת פסולת נכונה אינה רק עניין של מצפון סביבתי. כשהפסולת ממוינת כראוי, ניתן למחזר יותר חומרים, לצמצם את כמות האשפה שמגיעה להטמנה ולחסוך לרשויות המקומיות עלויות שבסופו של דבר משולמות מכספי הציבור. במדריך הזה נעשה סדר.

למה בכלל להפריד

הטמנת פסולת היא פתרון בעייתי: היא תופסת שטחי קרקע, עלולה לזהם מי תהום ופולטת גזי חממה, בעיקר בגלל הפסולת האורגנית שמתפרקת בתנאים ללא חמצן. מחזור, לעומת זאת, מאפשר להחזיר חומרי גלם לשימוש ולחסוך באנרגיה הנדרשת להפקת חומרים חדשים.

אבל מחזור מתחיל בבית. כשאריזות מלוכלכות בשאריות מזון או כשחומרים שונים מעורבבים יחד, איכות החומר הממוחזר נפגעת, ולעיתים משלוח שלם נפסל. לכן ההפרדה הביתית היא החוליה החשובה ביותר בשרשרת.

הפח הכתום: אריזות

הפח הכתום מיועד לאריזות מכל הסוגים: אריזות פלסטיק, קופסאות שימורים, אריזות מתכת, קרטוני משקה, שקיות ועטיפות. הכלל הפשוט הוא שאם זה עטף מוצר שקניתם, ככל הנראה המקום שלו בפח הכתום, למעט אריזות זכוכית ואריזות קרטון גדולות שיש להן יעד נפרד.

כמה טיפים לשימוש נכון: אין צורך לשטוף את האריזות בקפידה, אבל כדאי לרוקן אותן משאריות מזון. עדיף לא לדחוס אריזות זו בתוך זו, משום שבמתקני המיון האוטומטיים קל יותר להפריד חומרים כשהם נפרדים. ולבסוף, צעצועים שבורים, כלי מטבח מפלסטיק ופריטים שאינם אריזות אינם שייכים לפח הכתום.

נייר, קרטון וזכוכית

נייר עיתון, מחברות, דפי משרד ועלונים הולכים לפח הנייר, שבמקומות רבים צבוע בכחול. קרטונים גדולים, כמו קופסאות של משלוחים ומכשירי חשמל, יש לשטח ולהניח במתקן הקרטון הייעודי. נייר שספג שומן, כמו קופסת פיצה מלוכלכת, ומפיות משומשות אינם מתאימים למחזור נייר.

בקבוקי זכוכית וצנצנות מושלכים לפעמון הסגול. חשוב להבחין בין זכוכית של אריזות לבין זכוכית של חלונות, מראות או כלי אוכל שבורים, שאינם מתאימים לאותו תהליך מחזור. בקבוקי משקה שעליהם חל פיקדון אפשר להחזיר בנקודות האיסוף ולקבל את הפיקדון בחזרה.

פסולת אורגנית: הפח החום

בחלק מהיישובים הוצב פח חום לפסולת אורגנית, או שהדיירים קיבלו פח ביתי ייעודי. לפח הזה מיועדים שאריות מזון, קליפות ירקות ופירות, שאריות קפה ותה ופרחים קמלים. הפסולת האורגנית היא החלק הכבד ביותר של האשפה הביתית, וכשהיא מופרדת אפשר להפוך אותה לקומפוסט או להפיק ממנה אנרגיה.

גם מי שגר ביישוב שאין בו פח חום יכול לצמצם את הפסולת האורגנית, למשל באמצעות קומפוסטר ביתי בחצר או בגינה הקהילתית, או באמצעות תכנון קניות שמונע בזבוז מזון מלכתחילה.

פריטים מיוחדים שאסור לזרוק לפח

יש פסולת שאסור להשליך לפח הרגיל משום שהיא עלולה לזהם את הסביבה או לסכן את עובדי הפינוי. לרובה קיימים מסלולי איסוף ייעודיים:

• סוללות: למתקני איסוף בחנויות, בבתי ספר ובמבני ציבור
• פסולת אלקטרונית: מכשירי חשמל קטנים ניתן למסור בנקודות איסוף או בחנויות בעת רכישת מוצר חדש
• נורות חסכוניות ופלורסנטיות: לנקודות איסוף ייעודיות
• תרופות שפג תוקפן: לבתי המרקחת שמקבלים אותן
• בגדים וטקסטיל: למכלי איסוף ייעודיים או לתרומה

להפוך את ההפרדה להרגל

הסוד להפרדה עקבית הוא נוחות. כדאי להקצות במטבח כמה כלים קטנים או פח עם תאים, כך שההפרדה תתבצע כבר ברגע הזריקה ולא תחייב מאמץ נוסף. מדבקה קטנה עם הסבר על כל פח יכולה לעזור לבני המשפחה, ובמיוחד לילדים, ללמוד את הכללים.

כדאי גם לברר באתר הרשות המקומית מה בדיוק נאסף ביישוב שלכם, כי ההסדרים משתנים ממקום למקום.

לצמצם לפני שממחזרים

מחזור הוא פתרון חשוב, אבל הוא לא הצעד הראשון. העיקרון המוכר בעולם הסביבה מדבר קודם כול על צמצום, אחר כך על שימוש חוזר ורק לבסוף על מחזור. הפסולת הטובה ביותר היא זו שלא נוצרה מלכתחילה. אפשר להתחיל בצעדים קטנים: להביא שקית רב-פעמית לסופר, לקנות מוצרים בתפזורת או באריזות גדולות, לוותר על כלים חד-פעמיים בארוחות משפחתיות ולהעדיף מוצרים עמידים שמחזיקים שנים.

גם תיקון פריטים במקום החלפתם, מסירת חפצים שאינם בשימוש לקבוצות מסירה שכונתיות ושימוש בצנצנות ובקופסאות לאחסון מזון במקום שקיות ניילון, מפחיתים את כמות הפסולת שיוצאת מהבית. בשילוב עם הפרדה נכונה, ההרגלים האלה יכולים לצמצם באופן ניכר את נפח פח האשפה המעורבת ואת מספר הפעמים שצריך לרדת איתו.

כדאי גם לשים לב לבזבוז מזון, שהוא אחד המקורות הגדולים של פסולת ביתית. תכנון תפריט שבועי, רשימת קניות מסודרת, אחסון נכון במקרר ושימוש יצירתי בשאריות, למשל הכנת מרק מירקות שהתחילו לנבול או פשטידה משאריות, מצמצמים את מה שמגיע לפח ובמקביל חוסכים כסף. ילדים יכולים להשתתף בתכנון ולהציע רעיונות למתכונים מהשאריות, וכך ההרגל הופך לחלק טבעי מהשגרה המשפחתית.

בבניין משותף, שיחה קצרה עם השכנים ועם ועד הבית יכולה לשפר מאוד את המצב בחדר האשפה. שלט ברור ליד הפחים, תזכורת בקבוצת הבניין או בקשה מהרשות להציב פחים נוספים הם צעדים פשוטים שמעודדים את כולם להפריד.

לסיכום, הפרדת פסולת היא אחד הצעדים הסביבתיים הפשוטים ביותר שכל משפחה יכולה לעשות. עם מעט סדר והרגל, הבית מייצר פחות אשפה מעורבת, יותר חומרים חוזרים למחזור והסביבה מרוויחה.